לחץ דם נמוך: מה נחשב נמוך ומה כדאי לרשום?

לפי NHS ואיגוד הלב האמריקאי, לחץ דם נמוך הוא ערך מתחת ל-90/60. קריאה נמוכה לבדה בדרך כלל אינה מעידה על בעיה. ההרגשה שלכם משנה את משמעותה, ולכן כדאי לרשום ליד המספרים גם את התסמין ואת הזמן שבו הופיע.

מה נחשב לחץ דם נמוך?

NHS, שירות הבריאות הבריטי, מגדיר לחץ דם נמוך כקריאה מתחת ל-90/60 mmHg. לא תמיד יש תסמינים, אבל אם הם מופיעים ייתכן שצריך טיפול. איגוד הלב האמריקאי משתמש באותו סף ומציין שלחץ דם נמוך בדרך כלל אינו מזיק כשאין תסמינים אחרים שמצריכים תשומת לב.

מחשבון לחץ הדם באתר משתמש בספים לסיווג לחץ דם מוגבר וגבוה בלבד. לפי האפשרות האירופית, סיסטולי מתחת ל-120 ודיאסטולי מתחת ל-70 מקבלים את הסיווג התקין גם כששניהם נמוכים מאוד. לכן הסיווג הזה אינו בדיקה ללחץ דם נמוך. השוו קריאה נמוכה לסף 90/60 ושימו לב לתסמינים.

מה אם המספר נמוך אבל מרגישים טוב?

קריאה נמוכה ללא תסמינים היא בדרך כלל סימן טוב, לפי איגוד הלב האמריקאי. גם קריאה אחת נמוכה מהרגיל בדרך כלל אינה סיבה לבהלה אם אין תסמינים או בעיות אחרות.

עם זאת, אין סיבה להפסיק את המעקב שנקבע לכם. המשיכו את השגרה ושמרו את הקריאה ביומן. כך אפשר לראות אם מדובר ברגע אחד או בדפוס שחוזר על עצמו. מחשבון ממוצע לחץ הדם מאפשר להשוות בין ממוצעי תקופות, במקום להסתמך רק על התוצאה של בוקר מסוים.

הממוצע אינו מסביר לבדו את ההרגשה. שמרו גם את הפרטים הנלווים לכל קריאה חריגה כדי שתוכלו להראות אותם לרופא בעת הצורך.

אילו תסמינים משנים את התמונה?

NHS ממליץ לבדוק לחץ דם אם שוב ושוב יש תחושת סחרור או סחרחורת, בחילה, טשטוש ראייה, חולשה כללית, בלבול או עילפון.

לפי איגוד הלב האמריקאי, אם יש סחרחורת, בחילה או תסמינים אחרים, פנו לאיש מקצוע רפואי. רשמו מה הרגשתם ומתי זה קרה. הזמן והנסיבות עוזרים לקשור בין התסמין לבין הקריאה.

אם אתם מרגישים שאתם עומדים להתעלף, NHS ממליץ לשכב ולהרים את הרגליים. אם אי אפשר לשכב, שבו והורידו את הראש. ההנחיה הזאת מתייחסת לתחושת העילפון עצמה, ואין צורך להשלים קודם את הרישום ביומן.

מה בודקים כשיש סחרחורת בעמידה?

כשהתסמינים מופיעים עם הקימה או עם שינוי פתאומי בתנוחה, NHS מתאר זאת כלחץ דם נמוך תנוחתי. הבדיקה לכך שונה ממדידה רגילה ליד השולחן.

במסלול הבריטי של NICE NG136, איש מקצוע מודד לחץ דם כשהאדם שוכב על הגב, ואז שוב אחרי דקה לפחות בעמידה. מחפשים ירידה של 20 mmHg לפחות בסיסטולי, או של 10 mmHg לפחות בדיאסטולי. אם תספרו על סחרחורת בזמן קימה, ייתכן שהרופא יבצע סדרת מדידות כזאת.

בישראל פורסמו הנחיות ליתר לחץ דם במהדורת 2026. הבדיקה שתוארה כאן היא דוגמה מההנחיה הבריטית. היא אינה קובעת את הבירור האישי שלכם בישראל; הרופא צריך להתאים אותו למצבכם.

עד הבירור, NHS ממליץ לקום לאט מישיבה לעמידה. כשקמים מהמיטה, עוברים לאט משכיבה לישיבה ואז לעמידה.

מה כדאי לרשום ליד הקריאה?

רשמו את המספרים, השעה, מה עשיתם ומה הרגשתם. למשל: 86/54, בשעה 7:40, אחרי קימה מהמיטה, סחרחורת במשך דקה. השורה הזאת כוללת מידע שאינו מופיע במספר 86/54 לבדו.

אין צורך לנסח אבחנה בהערה. תארו במילים שלכם את התסמין ואת הנסיבות. אם אתם משתמשים בנייר, בטבלת המעקב להדפסה יש עמודת הערות. המאמר איך מנהלים יומן לחץ דם מסביר איך לתעד גם את יתר הקריאות.

BP Diary שומר את ההערה עם הקריאה והשעה שלה. כך כשמשתפים דוח, התסמין והמספרים נשארים יחד ואפשר להראות מתי כל אחד מהם הופיע.

מתי צריך לקבוע תור לרופא?

לפי NHS, תסמינים שחוזרים על עצמם, כמו סחרחורת או עילפון, הם סיבה לפנות לרופא. אפשר לרשום קריאה נמוכה בודדת בלי תסמינים ולהמשיך במעקב שנקבע. לעומת זאת, דפוס של סחרחורת, תחושת עילפון או בלבול מצדיק בירור.

הביאו לביקור את היומן עם התסמינים והשעות. כך תוכלו לשוחח על מה שקרה בפועל, ולא לנסות לשחזר את האירועים רק מהזיכרון.